פרשת ניצבים - וילך
דבר תורה
פרשת ניצבים - וילך
שבת כוללת בתוכה את כל ימות השבוע שבאים בשבוע שלאחריה, ראש השנה ה׳תשפ״ז - חל השנה בשבת הבאה שזה בעצם היום השביעי בהמשך ישיר לשבת שלנו - פרשת נצבים וילך.
כמו שבראש השנה נאמרים פסוקים של מלכויות, זכרונות ושופרות כדי להביא להמלכתו של המלך - הקב״ה. כך גם אנו, כדי שנבוא מוכנים ומאוחדים לקראת היום הגדול הזה, קוראים בשבת שלפני - בתור הכנה, את הפסוק הראשון של פרשתנו:
״אתם נצבים היום כולכם״
ישנו תרגום המפרש שמדובר על יום הדין, כדי לבוא מוכנים ל״יום״ - ראש השנה, יש לעם ישראל לבוא במעמד שווה ללא חילוקי מדרגות - ׳כולכם׳.
ישנם כמה סוגי מעלות ומעמדים בעם ישראל:
בפסוק נאמר שעל כולם להתייצב בצורה אחידה: ׳ראשיכם שבטיכם׳ - הגבוה שבעם, ועד ׳שואב מימיך וחוטב עציך׳ - הקבוצה הנמוכה בעם ישראל.
מוסבר; כדי להגיע מוכן ובצורה יציבה - ״נצבים״, המתפרשת כאדם שבטוח בעצמו שהוא הולך לזכות בדין. יש להיות באופן של - כולכם! להיות באחדות אמיתית עם כל אחד.
מהגדול שבענקים ועד אפילו הפשוט שבקטנים - בדיוק כמו שעם ישראל עמד יחד ללא חילוקי מעמדות!
רש״י מבאר, למי התכוונה התורה בהזכירה את חוטבי העצים ושואבי מים שיש להתייצב איתם - בהמשך לאותו פסוק;
מתוך שבעה העמים שהיו על אדמת ארץ הקודש, העם החיווי, ששמע שעם ישראל מתקרב למקום עמידתם, מתוך פחד הם באו למשה רבינו בערמה ובתחפושת, כביכול הם באים ממקום מרוחק יותר, וביקשו לעשות שלום עם ישראל. משה רבינו נתנם בתור חוטבי עצים ושואבי מים… אותו מקרה חזר על עצמו פעם נוספת בזמן יהושע.
בזמן שבית המקדש היה קיים, לא כולם עבדו במקדש וגרו בירושלים. היו אנשים מסוימים שהיו שלוחי קודש - אנשי מעמד, הם אלה שזכו לגור ולעבוד בקרבת הקודש.
בכל זאת, קבוצה מהגבעונים הנזכרים נעשו חלק מהעשייה - חוטבי עצים למשכן ולמקדש!
אומנם הם סופחו לעם ישראל מתוך עורמה ודרך עקיפה, ומשה נתן להם מעמד ביניים, אבל עם כל זה - דווקא הם זכו להיות המשמשים בקודש. יוצא שרק איתם יכולה להתבצע המשימה!
צריך לזכור: כמו שראש ורגל בגוף האדם משלימים זה את זה, וכל אחד בלעדי השני הוא רק חצי - כך גם הם, הגבעונים העלו את ישראל לדרגה של שלמות!
כמו שאנו ממליכים את הקב״ה למלך עלינו בראש השנה על ידי תקיעת שופר ותפילות מיוחדות - כמובן, גם הוא יתברך בוחר בנו לעמו, ובמילא משפיע עלינו מכל הברכות.
אם נתבונן במעט, הקב״ה הוא באין ערוך אלינו - אין אפילו דוגמה אחת לריחוק הערך בין הבורא לנבראים, שהוא בחסדו ברא וממשיך להחיות.
ובכל זאת, איך קורה הדבר שה׳ בוחר ורוצה בנו לעם?
צריך להתחיל בדרך שלנו - לבחור בכל אחד ללא יוצא מן הכלל!
להיות מאוחדים זה למעלה מכל הבנה, וגם ה׳ בוחר בנו למעלה מכל היגיון.
המשמעות של ׳כולכם׳ - כאחד, היא לא רק שישנו שוני בין אחד לשני, ובכל זאת כל אחד מסכים להוריד את ראשו בתורו לפני האחר גם כשהדבר לא מוצא חן בעיניו, אלא יותר מזה:
כנזכר;
ראש ורגל בגוף האדם הם השלמות האמיתית, ורק שנבין את זה ונהיה מאוחדים ומאושרים אחד עם השני, כמובן שנזכה לברכותיו של הקב״ה לשנה טובה ומתוקה!
בית חב״ד ׳טיילת שאגאל׳
דרום מוסקבה
גוט שבת!
תגובות
הוסף רשומת תגובה