דבר תורה

דבר תורה  פרשות חוקת - בלק בפרשת השבוע אנו לומדים על מצוות פרה אדומה, שעליה נאמר: ׳זאת חוקת התורה׳, מצווה זו מסמלת את עניין ה׳חוקים׳ שבתורה - מצוות שהן למעלה מהבנתו של האדם. אמנם בתורה יש מצוות רבות שנראות מובנות בשכל האנושי, כמו כיבוד הורים, איסור גניבה וכדומה. אולם האמת היא שגם מצוות אלו, עלינו לקיימם לא רק מצד ההבנה של האדם אלא הקיום צריך לבוא בגלל שכך ציווה הקב”ה. הרי הקב”ה היה יכול לצוות את כל המצוות גם מבלי לגלות לנו שום טעם והסבר. כשם שלא גילה לנו את טעמה של פרה אדומה, כך היה יכול להסתיר מאיתנו את טעמיהן של כל המצוות, אלא שרצה הקב”ה שלכל הפחות בחלק מהמצוות כן נבין משהו מטעמן, כדי שהדבר יוסיף חיות והתלהבות בקיומן. ישנה גמרא ידועה והיא: ״אילו לא ניתנה תורה, היינו למדין צניעות מחתול, וגזל מנמלה״ כלומר, גם אילו לא הייתה ניתנת התורה, היינו יכולים ללמוד כמה הנהגות טובות מבעלי החיים: צניעות מהחתול, זהירות מגזל מהנמלה שאינה נוטלת דבר מחברתה. אם נאמר שההסבר למצוות אלו הם נטו מפני ההגיון שבדבר - וזה הסיבה היחידה שבגללה האדם צוּוה על כך ואין כל עומק פנימי בדבר, יוצא כביכול שהקב״ה ח״ו מ...

דבר תורה פרשת קורח  פרשת קורח וכל עדתו מסעירה כל יהודי באשר הוא, אבל כדי להבין על מי ולמה חלק קורח, נעשה סדר קטן ב׳משפחולוגיה׳ שלהם: לקהת היו ארבעה בנים: הבכור - עמרם, אביהם של משה ואהרן. השני - יצהר, אביו של קורח. השלישי - חברון. והרביעי - עוזיאל, הצעיר מבין כל האחים, והוא היה אביו של אליצפן. חז״ל מסבירים שקורח ערך חשבון כזה: לאחר שמשה ואהרן קיבלו את המלכות והכהונה, הוא ציפה שהתפקיד החשוב הבא במשפחת קהת יינתן לו, מפני שהיה בן יצהר, האח השני במשפחה. כאשר משה מינה את אליצפן בן עוזיאל (בנו של האח הצעיר ביותר) לנשיא בני קהת, קורח נפגע וטען שהמינוי היה צריך להיות שלו. קנאה זו הייתה אחד הגורמים המרכזיים שהציתו את המחלוקת. המשך הדרמה ידוע לכולם - האדמה פתחה את פיה ובלעה את קורח ואת כל אשר לו. את יתר 250 האנשים שהשתתפו במרד אש יצאה מלפני ה׳ ושרפה אותם בעקבות הקטורת שהקריבו. המינוי של אליצפן בן עוזיאל קרה הרבה עוד קודם סיפור המרגלים שקראנו בשבוע שעבר - ובכל זאת באותו זמן קורח לא התערב אף על פי שבן דודו עקף אותו וקיבל את המינוי המשפחתי של נשיא בני קהת. קורח ידע שמשה הוא המנהיג, ודווקא לו ני...

 דבר תורה פרשת שלח השבוע בפרשתנו מסופר שהקב”ה מצווה את משה רבנו לשלוח שנים-עשר מרגלים, נשיאי השבטים, לתור את ארץ ישראל. לאחר ארבעים יום חזרו המרגלים משליחותם. עשרה מהם תיארו את הארץ בצורה שהטילה פחד בעם, וסיפרו על ערים בצורות ועמים חזקים. הם אף אמרו: ״ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם״. לעומתם, יהושע בן נון וכלב בן יפונה חיזקו את העם והכריזו: ״טובה הארץ מאוד מאוד״, והדגישו שאם הקב”ה חפץ בהם, בוודאי הם יוכלו לכבוש את הארץ בקלות. בעקבות דברי המרגלים איבדו העם את ביטחונם בה׳, ולכן נגזר עליהם להישאר במדבר ארבעים שנה - כנגד ארבעים הימים שבהם המרגלים תרו את הארץ. רק יהושע בן נון וכלב בן יפונה, שלא השתתפו בחטא, זכו להיכנס לארץ ישראל. פנימיות התורה מבארת: המרגלים לא היו אנשים פשוטים, אלא גדולי ישראל. במדבר הם חיו במצב רוחני מיוחד: המן ירד מן השמים, המים הגיעו מבארה של מרים, ענני הכבוד הקיפו אותם והגנו עליהם ואפילו גיהצו את בגדיהם, לכן הם חששו מהכניסה לארץ - שם הם יצטרכו לעסוק בפרנסה ובענייני העולם, והדבר יפריע להם בעבודת ה׳. לכן העדפה היתה להישאר במדבר, במקום שבו אפשר להתמסר לחלוטין לל...

דבר תורה  פרשת בהעלותך   אחת התלונות המפורסמות של עם ישראל למשה רבינו מובא בפרשת השבוע שלנו בקשר לאוכל שהיה ניתן להם הישר מן השמים - המן. באותו אוכל היה אפשר להרגיש את כל הטעמים שהיה האדם רוצה להרגיש, ורק טעמים בודדים לא הורגשו באכילתו: אבטיחים, חציר, בצלים ושום. העם התלוננו על כך שבמצרים היו להם את אותם מאכלים, וכאן במדבר הם חסרים ובגלל זה הם מתגעגעים למצרים. הסיבה באמת לכך שטעמים אלו לא היו במן היא מפני שאינם טובים לכולם, ובפרט לתינוקות יונקים. במדרש מובא שהמן היה מתאים את עצמו לכל אדם: לזקנים כמרקחת רכה, לצעירים כלחם ולתינוקות כחלב. לכן אותם טעמים מסוימים לא נכללו בו, כדי שיהיה מתאים לכולם. נס נוסף שהיה במן הוא שלא הייתה בו פסולת כלל. לחם רגיל אינו נבלע כולו בגוף האדם, וחלק ממנו הופך לפסולת. אך המן, שהיה לחם מן השמים, היה מזון זך ונקי שנבלע כולו באדם. במסכת יומא (עה, א) מובאים שלושה מקורות בתורה המתארים את ירידת המן: בפרשתנו נאמר שהמן ירד בתוך המחנה. במקום אחר נאמר: ״ויצא העם ולקטו״ - משמע שהיה צורך לצאת מחוץ למחנה. ובפסוק נוסף נאמר: ״שטו העם ולקטו״ - משמע שהי...