רשומות

מציג פוסטים מתאריך ספטמבר, 2026

חג הסוכות - ה׳תשפ״ז

דבר תורה  חג הסוכות ה׳תשפ״ז בזמן שבית המקדש היה קיים, בכל קורבן עולה או שלמים היו מנסכים יין על גבי המזבח. הלכה למשה מסיני שבשבעת ימי חג הסוכות היו מוסיפים גם את המים. הדבר נלמד גם ברמז מהפסוק ״ונסכיהם״ וגו׳, בלשון רבים - יין ומים. מסופר ברבינו בחיי (ויקרא ב, יג), וכן במדרש, שכאשר הקב״ה ברא את העולם ואמר: ״יהי רקיע בתוך המים״, הקב״ה הבדיל בין המים העליונים למים התחתונים. המים התחתונים החלו לבכות ואמרו לפני הקב״ה: רצוננו להיות יותר קרובים אליך. הקב״ה שמע את תשוקתם ובישר להם שדווקא מהם, מהמים שבארץ, ישתמשו לנסך על גבי המזבח בחג הסוכות. ההבדלה בין המים העליונים למים התחתונים מבטאת, ברעיון הרוחני, את החילוק הכללי של מעלה ומטה - רוחניות וגשמיות. וכמו שנאמר: ״השמים שמים לה׳ והארץ נתן לבני אדם״. ניסוך המים על גבי המזבח בחג הסוכות, בזמן שבית המקדש היה קיים, מלמד על ביטול החילוק בין המים התחתונים לעליונים. ולא רק שהמים התחתונים מתקרבים למעלה, אלא שעל ידי מצוות ניסוך המים הם עצמם מתעלים בדרגתם, גבוה יותר מכפי שהיו קודם ירידתם. דווקא אותם מים תחתונים, שהיו למטה ונבדלו מהמים העליונים, נלקחו וה...

פרשת האזינו - שבת שובה

דבר תורה  פרשת האזינו - שבת שובה  השבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראת בפי כל שבת תשובה, הזמן שבין הכתיבה לבין חתימת הדין של השנה החדשה. מדי שנה אנחנו צמים ביום כיפור, חוץ מפעם אחת, בזמן חנוכת בית המקדש הראשון בימי שלמה המלך. חנוכת בית המקדש נמשכה אז שבעה ימים, ולאחריהם שבעת ימי חג הסוכות - ארבעה עשר ימי שמחה רצופים. בתוך אותם ימים חל גם יום הכיפורים, ובאותה שנה עם ישראל אכל ושתה ואף נהנה מאכילה דשנה מתוך טעות שבאה בעקבות השמחה הרבה. לאחר שהעם תפס את טעותו, הם חששו מאוד מכך והיו מודאגים, עד שיצאה בת קול משמים ואמרה להם: ״כולכם מוזמנים לעולם הבא״. השמחה הגדולה של חנוכת המקדש נחשבה להם לזכות. וכאן נמצא דבר פלא: דווקא ביום הכיפורים - היום שבו אנו מתנתקים מן הגשמיות - הייתה באותה שנה קדושת היום קשורה דווקא לאכילה ולשתייה. אם כך, נמצא שגם האכילה באותו זמן נחשבה לדרגה גבוהה, ויש לומר אפילו יותר מצום של כל שנה. חנוכת בית המקדש קרתה בח׳ בתשרי, כך שגם אנו בשבת תשובה, שהשנה חלה גם באותו תאריך ייחודי. זה מלמד אותנו שכדי לזכות לחיים נצחיים של עולם הבא, עלינו לנהוג בצורה שאין אנו בורחים ...

ראש השנה - ה׳תשפ״ז

דבר תורה  ראש השנה - ה׳תשפ״ז  ראש השנה - מצוות השופר ושלושה משלים ראש השנה מסתכם במצוות השופר ובשלושה משלים, המבטאים שלושה שלבים בקשר שבין היהודי להקב״ה: הצעקה, שמיעת הצעקה וההשפעה שבאה בעקבותיה. הבעל שם טוב, מייסד החסידות הכללית, מביא משל  - כבן שצועק לאביו: ׳אבא, אבא הצילני!׳ ענין הצעקה זה דבר אישי - משתנה מאדם לאדם, בהתאם למצבו ולמה שמעורר אותו לזעוק. אולם ישנה צעקה אחת השווה אצל כל אחד ואחד מעם ישראל - הצעקה של השופר. אין זה משנה אם הקול נשמע לאחרים או שהוא נשמע רק בתוך ליבו של האדם, ובחיצוניות כלל לא נשמע שום רחש. בראש השנה מתגלה בכל יהודי נקודת הנשמה הפנימית, והיא פשוט צועקת: ׳אבא! ה׳, הצילני!׳. על כך מביא רבי לוי יצחק מברדיצ׳וב, סנגורם של ישראל, משל שני נוסף: ילד מבקש מאביו תפוח, אך אביו אינו רוצה לתת לו. הילד הפיקח מברך בקול: ״בורא פרי העץ״, וכעת לא נותרה לאביו ברירה, שהרי לאחר שהילד בירך הוא חייב לתת לו את התפוח. האב נותן לבנו את מבוקשו במבט אוהב, ואף שמח בכך שבנו מצא את הדרך לעורר את רצונו להעניק לו. כך גם בתקיעת השופר: יהודי משמיע את קולו לפני הקב״ה, קול פשוט ו...

פרשת ניצבים - וילך

דבר תורה פרשת ניצבים - וילך שבת כוללת בתוכה את כל ימות השבוע שבאים בשבוע שלאחריה, ראש השנה ה׳תשפ״ז - חל השנה בשבת הבאה שזה בעצם היום השביעי בהמשך ישיר לשבת שלנו - פרשת נצבים וילך.  כמו שבראש השנה נאמרים פסוקים של מלכויות, זכרונות ושופרות כדי להביא להמלכתו של המלך - הקב״ה. כך גם אנו, כדי שנבוא מוכנים ומאוחדים לקראת היום הגדול הזה, קוראים בשבת שלפני - בתור הכנה, את הפסוק הראשון של פרשתנו: ״אתם נצבים היום כולכם״ ישנו תרגום המפרש שמדובר על יום הדין, כדי לבוא מוכנים ל״יום״ - ראש השנה, יש לעם ישראל לבוא במעמד שווה ללא חילוקי מדרגות - ׳כולכם׳. ישנם כמה סוגי מעלות ומעמדים בעם ישראל: בפסוק נאמר שעל כולם להתייצב בצורה אחידה: ׳ראשיכם שבטיכם׳ - הגבוה שבעם, ועד ׳שואב מימיך וחוטב עציך׳ - הקבוצה הנמוכה בעם ישראל. מוסבר; כדי להגיע מוכן ובצורה יציבה - ״נצבים״, המתפרשת כאדם שבטוח בעצמו שהוא הולך לזכות בדין. יש להיות באופן של - כולכם! להיות באחדות אמיתית עם כל אחד. מהגדול שבענקים ועד אפילו הפשוט שבקטנים - בדיוק כמו שעם ישראל עמד יחד ללא חילוקי מעמדות! רש״י מבאר, למי התכוונה התורה בהזכירה את חוטבי העצ...