פרשת פינחס
דבר תורה
פרשת פינחס
פלא אחד - שנים־עשר ניסים
פרשת השבוע נקראת על שמו של פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. לאחר שבני ישראל נכשלו עם בנות מואב ועבדו עבודה זרה, פרצה מגפה קשה בעם. בשעה כואבת זו הגיע זמרי בן סלוא, נשיא שבט שמעון, ולקח את כזבי בת צור לעיני כולם מתוך התרסה נגד ה׳.
פנחס לא עמד מנגד. הוא נטל רומח, נכנס אל האוהל והרג את שניהם. באותו רגע נעצרה המגפה, והקב”ה אמר:
״פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי… לָכֵן אֱמֹר: הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם.״
חז”ל מספרים שבאותו מעשה גבורה התרחשו לפנחס שנים-עשר ניסים: וביניהם, המשקוף התרומם כדי שפנחס יוכל לצאת עם החוטאים כשהם מורמים על הרומח, הרומח על אף המשקל הרב לא נשבר, אנשי שבט שמעון לא הצליחו לפגוע בו, והמגפה נעצרה מיד ועוד.
בשמו של פנחס יש את האות פ׳, תחילת המילה פלא, ויש גם את האותיות נ ו־ס - המרכיבות את המילה נס.
ובכל זאת אומרת הגמרא: ׳הרואה פנחס בחלום - פלא נעשה לו׳.
לכאורה, אם חז”ל מונים שנים-עשר ניסים שנעשו לפנחס, מדוע אומרת הגמרא ׳פלא נעשה לו׳ בלשון יחיד - ולא ׳פלאות׳ בלשון רבים? ומדוע נקטה דווקא בלשון פלא, בעוד שחז”ל עצמם מכנים את אותם המאורעות בשם ניסים?
נראה שהגמרא מלמדת שיש הבדל יסודי בין נס לבין פלא.
וההסבר לכך הוא:
נס הוא התערבות אלוקית נקודתית, המשנה את סדרי הטבע לצורך מסוים באותו רגע נתון.
פלא, לעומת זאת, הוא הנהגה שלמה שמלכתחילה עומדת למעלה מן הטבע; לא אירוע חריג, אלא מציאות שלמה שמאירה כולה באור אלוקי.
לכן נקטה הגמרא בלשון יחיד: ׳פלא׳. אין כאן מיעוט של ניסים, אלא הגדרה של מהותם. כל שנים־עשר הניסים הם ביטויים של מציאות אחת, למעלה מן הטבע - פלא!
ממילא, כל פרטי המאורע - אינם אוסף של ניסים נפרדים, אלא גילוי אחד של הנהגה פלאית. כל מה שנדרש כדי להשלים את שליחותו של פנחס התרחש בדיוק כפי שהיה צריך בכל הפרטים.
זה היה גם עניינו של פנחס. מסירות הנפש שלו לא נולדה באותו רגע; היא הייתה טבועה בו תמיד. לכן, בשעת המבחן, הוא לא שינה את טבעו אלא בסך הכל גילה את מה שהיה בו מושרש בתוך תוכו מלכתחילה.
מכאן גם ההוראה לכל אחד מאיתנו.
יש אדם שעובד את ה’ רק כאשר מגיע ניסיון מיוחד. באותו רגע הוא מתעלה מעל טבעו - זו מדרגת נס.
אך יש מדרגה גבוהה יותר: לחיות בקביעות מתוך ביטול לרצון ה׳, כך שמסירות הנפש אינה תגובה לרגע מסוים, אלא חלק בלתי נפרד מהאישיות. זו מדרגת פלא.
לכן דייקה הגמרא לומר: ׳הרואה פנחס בחלום - פלא נעשה לו׳. פנחס אינו רק אדם שנעשו לו ניסים, אלא אדם שעוד קודם לכל מצב - כל מציאותו, היא למעלה מן הטבע, ולכן גם הנהגת הקב”ה עמו הייתה הנהגה של פלא.
לא רק מי שזוכה לראות את פנחס בחלום, אלא כל מי שלומד מדרכו וחי מתוך מסירות נפש קבועה לרצון ה׳, זוכה שגם הנהגת הקב”ה עמו תהיה הנהגה של פלא - לא רק ברגעים מיוחדים, אלא בכל מעשה ידיו.
בית חב״ד ׳טיילת שאגאל׳
דרום מוסקבה
גוט שבת!
תגובות
הוסף רשומת תגובה